<h1>תשובת ראב"י בעל האשכול</h1>
<h2>דף סו.</h2>
וטומאת נדה אין לנו, ומותרת לאפות פת, וקוצה לה חלה, ומבשלת, ועושה כל צרכי ביתה, אלא שאנו פורשין ממנה משום הרגל עבירה כדתנן (שבת י"א ע"א) לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה. וגם אמרו (כתובות ס"א ע"א) כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה, חוץ ממזיגת כוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו. ומזיגת הכוס נמי אמרינן שמואל מנחה ליה דביתהו אפומא דכובא ור' פלוני בידא שמאלא ור' פלוני אשרשיפא. והצעת המטה לא אמרן אלא בפניו, אבל שלא בפניו לית לן בה. ואע"פ שעיקר ההלכה לא מוכח דאיכא פלוגתא בין ימי ליבונה לימי נדותה, מכל מקום כתבו רבוותא דהני מילי דשרי אפומא דכובא וכן ידא דשמאלא ואשרשיפא בימי ליבונייהו נינהו. מכל מקום אסור לאכול עמה ולהתקרב עמה אפי' בימי ליבונה, וליגע בה אפי' באצבע קטנה. ויש שמחמירין דלא ליגע במשכבה ובגדיה ותבא עליהן ברכה, כי גדר גדול הוא. ובשאר נשים נמי אסור להסתכל בהן וליגע בהן אפילו באצבע קטנה שלהן, ואפילו בבגדי צבע שלהן השטוחין על הכותל בזמן שמכיר את בעליהן (ע"ז כ' ע"ב).
